צעירי המגזר הבדואי לא מוותרים : לאחר שנים של דעיכת ריקוד ‘הדחייה’ בן אלפי השנים קמים בשנים האחרונות להקות שמרקידות את הצעירים שהיום כבר יודעים שאין שמחה שלמה ללא ‘הדחייה’. הריקוד שמבוצע בידי זמר מאלתר דעך בעקבות תהליכי מודרניזציה ודיעות קדומות “חשבו שהוא מהשטן” מספר לי עימאד שהקים את להקת ‘לילות הדרום’ והיום כבר תצטרכו להזמין אצלו חודשים מראש
עד לפני עשר – חמש עשרה שנים היה נדיר לראות בדואים שרוקדים את הדחייה. הריקוד שהיה לחלק מהמסורת בת אלפי השנים של שבטי הבדואים הלך ודעך.חלק טוענים שזה קרה בגלל ההתמערבות של החברה הבדואים שהריקוד הוא חלק בשרשרת של דברים שהלכו ונעלמו ברבות השנים כאשר תהליכי מודרניזציה חדרו לחברה. טענה אחרת מספרת שהרוקדים את הדחייה היו מפתים את הרוקדים במילים רֵיחַאנִי יַק וּ אַלְרִידַאַה (ריחאני הגד לרידה). הזקנים אמרו, כי ריקוד הדחייה הוא “מהשטן”, וכל מי שרקד — הזיע מזיעתו של השטן, ועליו לטהר את בשרו, שהרי ריחאני ורידה הם שני בני השטן. אליהם הצטרפו גם אנשי התנועה האסלאמית שלא קבלו זאת בעין יפה.
שנים לאחר מכן החלו צעירי העדה ‘להחזיר עטרה ליושנה’ והחלו לרקוד את הריקודים הפעם בליווי מוזיקלי “אני זוכר שסבא שלי היה רוקד כך ללא מוזיקה זה היה יבש” מספר לי מאהר שחבר בלהקת ‘ליילי אל ג’אנוב’ (לילות הדרום) מהכפר חורה שמסביר צעירי העדה התגעגעו לימים של פעם “צעירים מחפשים לשוב למסורת, יש כאלו שרוצים לחיות באוהלים ויש כאלו שמחדשים את המוזיקה” הוא מספר לי תוך כדי שהוא מכוון את הרמקול והאורגן עליו ינגן עוד מעט את הצלילים שירקידו את את מאות האורחים שהגיעו לחתונה “אין היום חתונה בלי ‘דחייה’ אומר עימאד שהקים את הלהקה לפני יותר מעשור “בלי דחייה הרבה אנשים היו אוכלים ומסיימים את האירוע כשיש דחייה אז האירוע נמשך עד לאחר חצות”. מאהר מספר לי שריקוד הוא למעשה רצוף סיפורי אהבה בו מברכים את החתן.
בעבר הריקוד התקיים בלילה, כשהירח מלא. בצד ישבו הזקנים והנכבדים ולגמו קפה, ואילו חבורת הצעירים ניצבה בשורה חזיתית ארוכה מול מחיצת הנשים באוהל, יד אוחזת ביד וכתף צמודה לכתף, ורקדו. אל מול הרוקדים הייתה יוצאת נערה, שנקראה בּעִירֵה או חַאשִי, ובידה מקל קטן. אגב, בסיני שלאחר מלחמת ששת הימים ניצפו נשים נושאות חרב בריקוד זה. היא הייתה מתפתלת ורוקדת אל מול טור הגברים. ואם אלה העזו והתקרבו יתר על המידה — היא הייתה מכה במקלה ומניסה אותם אחורה
כשהריקוד מתחיל נאספים יחד השורה ארוכה הצעירים ומזיזים את הידיים והכתפיים בתיאום עם חבריהם למתבונן מן הצד זה לעיתים נראה מוזר הסולן עצמו מאלתר את הטקסט וחוזר עליו במה שנראה כמו מנטרה ומשתמש בניב עתיק כל כך עד שיש אומרים שאפילו חלק מהבדואים לא מצליחים להבין אותו “זו שליפה מהבטן” מספר מאהר “זה חלק מחוכמת המסורת”.
