רוצים לשלב טיול עם ערך חברתי, שלווה מדברית ואטרקציות תיירותיות מפתיעות ? סוף שבוע שלם שביליתי כאורח מלון ‘אירוס המדבר’ הביא אותי בפעם הראשונה לבקר בירוחם ולגלות מלון בעיצוב מדליק שמביא את ניחוחות האוכל האתני ושירות אישי כשכל הרווחים קודש לפיתוח העיר. במרחק של דקות נסיעה פגשתי מחזה נדיר של יעלים טובלים באגם, תצפית אל נוף בראשית במכתש הגדול וסיפור מרגש של עיירת עולים שהתחילה כמעברה והפכה לסיפור הצלחה מקומי
אין מה לעשות המדבר עושה אותך קצת יותר רגוע. הקצב אחר, המרחב מאפשר ללב להיפתח והאנשים פחות ציניים. אני לא יודע מה אתם יודעים על ירוחם אבל עד לפני הביקור לא הכרתי הרבה אפילו היו לי כמה דעות קדומות בנוסח עיירת עולים שכוחת אל שתקועה באמצע שום מקום. אז אני שמח שטעיתי בגדול. בסוף שבוע אחד קצר במקום התארחתי במלון החברתי היחיד בארץ למיטב ידיעתי ‘אירוס המדבר’ (אחד מסמלי המקום שפורח בפברואר – מרץ). טיילתי בפארק מקומי שכולל אגם מלאכותי, דייגים ויעלים שהרוו את צימאונם. ובצד השני של העיר פגשתי מדריך טיולים לוקל פטריוט שהראה לי את המכתש הגדול ועוד ועוד.
מלון ‘אירוס המדבר’ הוא המלון היחידי בירוחם. הוא נולד ביוזמתו של ראש העיר הקודם עמרם מצנע שחשב מה לעשות עם המשרדים הישנים של חברת רותם אמפרט והציע להם תמורת סכום סמלי להעביר אותו לטובת העיר כך נולד לו מיזם ציוני, חברתי וכלכלי שמטרתו לעודד תעסוקה מקומית, למשוך תיירים ולעלות על מפת התיירות את העיר וסביבתה “המקום מאז שנפתח” מספר לי בגאווה דניאל עמיחי המנכ”ל “מושך עוד ועוד אנשים שמופתעים כל פעם מחדש”.
אולי הסיפור של שף המלון מגלם בתוכו את סיפור המלון עצמו “נולדתי בירוחם ותמיד נמשכתי למטבח” מספר לי יוסי אסרף השף של המלון שנזכר איך בילדותו היה עוקב אחר אימו והכנת המאכלים האתניים שהיא אהבה לבשל כך נולדה אצלו התשוקה לבישול אותה הוא משלב במאכלים שהוא מכין “זו אהבה שהלכה והתעצמה. כיום אני שם דגש על בישול אותנטי ומסורתי כשהמטרה היא גם להביא משהו ממסורות הבישול שהתפתחו פה בעיר”. בארוחת הערב בשישי זה היה ניכר – שילוב של פלפלים ממולאים, קוסקוס ודג מדהים “אני משתמש לא אחת במצב של בישול ארוך, בישולי קדירה השילוב הזה יוצר אצל האורחים תחושה שהם אוכלים בבית ולכן גם לא מעט מהם חוזרים אלינו לא פעם ולא פעמיים”.
את המלון מפעילה חברת “טארה” בבעלות אלי גונן וקלמן הובר. משפחת פינטו מצרפת שעוסקת בפילנטרופיה בפריפריה התגייסה לטובת המיזם ותרמה סכומי כסף נכבדים
המלון בנוי כך שהחדרים הם פרוסים לאורך הקרקע כך שכל חדר הוא צמוד קרקע עם מרפסת שפונה אל הגן. מלבד זה המלון כולל בר עשיר, חדר משחקים לילדים, בריכה לבוגרים ולעוללים וכן חדרי טיפולים שנפתחו לאחרונה “אני כבר מגיע לפה כבר בפעם השישית” מפתיע אותי אבי תורג’מן מאשדוד שהשילוב של השקט, המחירים הנוחים והשירות המאוד אישי הפך את המלון למקום האירוח הקבוע של בני משפחתו המורחבת. כשאני מנסה להבין מה סוד הקסם שגורם לאורחים לחזור למלון שוב ושוב מספר לי דניאל עמיחי ,מנכ”ל המלון : ” אורחים מגיעים אלינו תחילה כאורחים, נפרדים מאתנו כידידים ואז כבר חוזרים אלינו שוב, הפעם כמשפחה”.
מי שרוצה קצת להנות משכיות החמדה שנמצאות בקרבת מקום יכול להתלוות לאבי בן זקן, מדריך תיירות מקומי שגם נושא בתואר אחד מילדי הגן הראשון בירוחם. בדרך למכתב הגדול (לא להתבלבל עם מכתש רמון) הוא מספר לי ללא זעם או רחמים את סיפור הקליטה של בני משפחתו שעלו ממרוקו בתחילת שנות החמישים “אימי עלתה מטעמים דתיים וציוניים ואילו אבי נסחף אחריה כשהוא עוזב משרה מכובדת וקהילה שהוא מכיר”. בן זקן מגדיר את שניהם “כחלוצים בעל כורחם” כל אחד מסיבותיו הוא “הם התעורר בבוקר אחד למדבר צחיח ועברו לגור באוהלים”. אביו נפתר לפני שנים בתחושה של מרירות וכעס ואמו עד היום עוזרת בגידול המשפחה. הבן אבי נחשב לסיפור הצלחה במונחים מקומיים (ולא רק) – הקצין הראשון בעיר שהחל ללמוד משפטים והפך למורה ומחנך.
באנדרטת הזהות אחד מסמלי העיר המובהקים שמציינת עם השילוב של הישן והחדש בנו מוזיאון חוצות שמדגים את החיים במעברה ונקודות ציון שונות לאורך תולדות העיר. בפארק ירוחם אנחנו נתקלים בברווזים ששוחים להנאתם כמו גם בדייגים שהצליחו לצוד קרפיון אך ההפתעה הייתה כאשר חזינו בקבוצת יעלים שהגיעה להרוות את צימאונה “אני לא חושב שמייימי ראיתי מחזה כזה” אומר לי בן זקן המדריך ושולף את מצלמת הנייד.
“יש אנשים שאינם יכולים להיות במקום הזה” כתב פעם חיים גורי “צהוב להם מדי, שקט שאפשר להשתגע. יש אנשים שאלוהים גדול עליהם במדבר הזה. אנשים נבהלים כשהם שומעים את הכוכבים בלילה. אבל יש אנשים שנדבקים לשקט הזה, ואינם יכולים לשוב ולהיפרד ממנו. אנשים אלה נשארים כאן”.
