אם בעבר המוכרים בחנויות היו משתמשים בקופה פשוטה, או שקליטת הטלוויזיה הגיע אלינו דרך האנטנה שעל הגג, היום אנחנו כבר רגילים לסטנדרטים אחרים לגמרי. זה אפשרי רק בזכות השימוש בתקשורת מחשבים מפותחת המגיעה כל הזמן ולכל מקום.
“ניקח לדוגמא את ענף הקמעונאות”, אומר ניב דרורי מחברת מ.מ.ט.ל מערכות, “אם אין תקשורת בקופות, הקופאיות אינן יכולות להעביר את המוצרים וזה מצב ביש ש”תוקע” את הלקוחות והעובדים, וברגע של נפילת תקשורת העסק צובר הפסדים כספיים, עיכובים וכמובן אי נעימויות מול הלקוחות, בדיוק למצבים האלה אנחנו בנויים”.
מ.מ.ט.ל מערכות וטכנולוגיה לתשתיות תקשורת ומחשבים שולטת בתחומה ברוב ענף הקמעונאות בישראל ונותנת שירות לחברות גדולות כמו סופר פארם, תחנות דלק פז, קבוצת פוקס ורשתות מזון. בנוסף היא מטפלת גם בחברות היי טק רבות, בתי ספר, בתעשיות הביטחוניות והצבאיות ומקימה תשתיות למבנים חדשים. “צריך להבין שהיום אין עסק, אפילו לא בית הקפה שבו אנחנו יושבים, שיכול בלי תקשורת מחשבים”, מסביר דרורי.
- למה זה כל כך חשוב היום?
“במפעלים, חנויות ותעשיות שונות יש מאות קילומטרים של כבילה שמאפשרת לעמדות קצה – מחשבים, טלפונים וטאבלטים לקבל תקשורת לעולם החיצוני ולהתחבר לאינטרנט. אם ניקח מסעדה כדוגמא, יש בה שתי קופות והן מקבלות ומעבירות תקשורת לעולם דרך החיבור לאינטרנט שמאפשר קשר עם חברות האשראי. הקופה מחוברת לאינטרנט דרך ארון תקשורת שמכיל ראוטר וקו רשת. הראוטר מחובר למתג שנמצא בארון וממנו יוצאת הכבילה (כבלים) לכל נקודות הקצה, שאליהן מחוברים המחשב והקופה. התשתית הזו גם מאפשרת למשל לעובדי רשת סופר פארם להשתמש במסופונים בכדי לערוך ספירות מלאי.
עוצמת הסיבים האופטיים
בשנים האחרונות הכבילה האופטית המשמשת לחדרי שרתים ותקשורת, חדרה באופן משמעותי ביותר לתחום מערכות התקשורת בישראל. סיבים אופטיים משמשים לקישור בין ארונות תקשורת, שרתים ומבנים המרוחקים אחד מהשני. כבל/ סיב אופטי כולל בתוכו זכוכיות ומעביר זרמי אור (במקום זרמים חשמליים) , מה שמאפשר מהירות מאוד גבוהה של העברת נתונים, עד למרחק של קילומטרים, זאת בניגוד לכבל נחושת שיכול לספק פתרון עד מאה ועשרים מטר. “זה נעשה הרבה בקיבוצים ומושבים, שם יש חדר שרתים גדול שהוא רכז טלפוניה ואינטרנט. אנחנו בעצם מעבירים מהחדר הזה סיבים אופטיים על ידי חפירה באדמה והנחת צנרות בהם מושתלים הסיבים. לכל בית זה מספק קו טלפון, אינטרנט וטלוויזיה בכבלים או בלוויין”, מסביר ניב.
בנוסף, למ.מ.ט.ל יש פתרון חדיש נוסף לקישור בין אתרים מרוחקים, המוגדר בעגה המקצועית ‘אלחוט POINT TO POINT’ . מדובר באנטנה המותקנת על גג מבנה מסוים, אל מול אנטנה מקבילה הנמצאת באתר השני. לדברי ניב, משתמשים בפתרון זה במצבים כשאין טוואי להעברה של סיב אופטי, כאשר המרחק לא מאפשר זאת או כשאי אפשר לחצוב באדמה בכדי לקשר בין האתרים.
ממט”ל מערכות שנוסדה על ידי עופר דרורי, נולדה בעצם מחברת מלל, שהייתה אחת מחברות ההיי טק הראשונות בישראל. מלל הוקמה על ידי עזרא דרורי, דודו של עופר ופיתחה את תוכנת עוצמה שהייתה תוכנת השכר הנפוצה והמוכרת ביותר בישראל. כעבור שנים נמכרה לאחת החברות הגדולות במשק. עופר, שהקים בתוך מלל חטיבה תקשורת החליט להקים את ממט”ל בשנת 2001 כחברה העוסקת הקשור לתשתיות של תקשורת מחשבים כולל נקודות תקשורת, ארונות תקשורת וציודי אלחוט. החברה גם מבצעת תכנון, התקנה והטמאה של מצלמות אבטחה במבני תעשייה.
במ.מ.ט.ל מועסקים מעל 50 עובדים, ביניהם מהנדסי תשתיות האחראים על פרויקטים שונים. זו חברה משפחתית כשעזרא ועופר הם הבעלים, עופר הוא גם המנכ”ל ושלומי אחיינו הוא הסמנכ”ל. ניב בן ה-24, בנו של עופר, הוא סטודנט להנדסת תעשייה וניהול ועובד בחברה כמנהל פרויקטים.
לחברה צוותי עבודה השייכים לה והמוזנקים בכל עת, ממטולה וגם לאילת. “יש לנו בקרה מתמדת אחרי כל רכבי החברה ושירות הלקוחות שלנו יודע לנתב במקרה של תקלה את הצוות הכי קרוב בזמן הכי מהיר”, אומר ניב, “מ.מ.ט.ל זו ספינה כבדה. אנחנו נותנים את הפתרון ללקוח מהתכנון, ועד הביצוע והתמיכה ויש לנו זמן תגובה מאוד נמוך לקריאה. לאחרונה התקשר אלי איש המחשוב של רשת פוקס וביקש שאציל אותם. השעה הייתה 24:30 בלילה, אחת החנויות אמורה הייתה להיפתח בבוקר שלמחרת אבל לא הייתה תקשורת בין הקופות. עוד בלילה הזנקתי מיד את אחד העובדים שלנו שפתר את התקלה. בגלל זה בוחרים בנו, בזכות הזמינות והשירות”.
