המכללה האקדמית להנדסה SCE ציינו בשבוע שעבר את שבוע הנדסת בניין. במהלך השבוע, לפני שהסטודנטים יוצאים לחופשת הסמסטר ולמבחנים, התקיימו תחרויות לשנים ג’ ו-ד’ במחלקה להנדסת בניין – תחרות גשרים מפסטה, שהתקיימה בפעם הראשונה, ותחרות העומסים השנתית. בשתי התחרויות התבקשו הסטודנטים לבנות מבנים שיחזיקו משקל מירבימבלי לקרוס.
סטודנטים משנים ג’ ו-ד’ במחלקה להנדסת בניין במכללת SCE התחרו בשבוע שעבר בתחרויות של המחלקה. בתחילת השבוע התקיימה תחרות גשרים מפסטה בה הסטודנטים התבקשו לבנות מודלים של גשרים שאינם עולים על משקל של 500 גרם ובגובה מירבי של עד 50 ס”מ. החומרים היחידים מהם היה מותר להרכיב את הגשר הם פסטה ודבק.
המבנה הוצב כך שהוא בין 2 משטחים המרוחקים מטר אחד זה מזה. לאחר שהציבו את הגשרים במקום, החלו הצוותים להעמיס על הגשר משקולות לבחון מתי הוא נשבר וכמה הוא יכול לשאת. למרות התנאים הקיצוניים הצליחו צוותים רבים להגיע למשקל המקסימלי של 15 ק”ג. אולם האתגר ההנדסי לא תם בכך, על הסטודנטים היה לחשב באמצעות כלים אנליטיים את יציבות המבנה שבנו ולחזות מראש את התנהגותו תחת העומס. זו הפעם הראשונה שמקיימת המכללה את התחרות ומטרתה לגרום לסטודנטים לבנות מבנה מחומרים שונים על בסיס הידע שצברו בקורסים ולנתח את יציבותו
בהמשך התקיימה התחרות השנייה של המחלקה להנדסת בניין – תחרות העמסת מבנים שהפכה כבר למסורת. במסגרת תחרות זו הצוותים משנה ד’ רשאים להשתמש בכל חומר שהם רוצים כדי לבנות מבנה בעל צורה משולשת שיהיה מונח על שלוש רגליים. גם בתחרות זו הדרישות נוקשות ולמתקנים אסור לעבור את המשקל העצמי הנמוך של 400 גרם בלבד. בנוסף על המתקן להיות בגובה של 19 ס”מ ומעלה ומרחק בין המוטות של 110 ס”מ. גם במקרה זה, לאחר שהסטודנטים הניחו את המתקן על העמודים, החל צוות המרצים להעמיס על המתקן משקולות. בתחרות זו הצליחו חלק מהצוותים להגיע למשקל המדהים של 50 ק”ג. יש לזכור שמדובר במתקן של 400 גרם המצליח לשאת יותר מפי 100 ממשקלו. המנצחים בתחרות העמסת מבנים זכו לפרס כספי מכובד שתרם אינג’ מואב מעידי – בוגר המכללה וכיום מרצה במחלקה.
“תחרות העומסים השנתית ותחרות גשר הפסטה שקיימנו השנה לראשונה הן חלק מתכנית Project Oriented שמנהיגה המכללה” סיפר ד”ר דגן בקון-מזור, ראש המחלקה להנדסת בניין. “אנו מקיימים את התחרויות כדי לתת לסטודנטים שלנו להתנסות בבנייה ותכנון של מוצרים מוחשיים. כך הסטודנטים מבינים יותר טוב את החומר התיאורטי ומיישמים את מה שלמדו מהמרצים במחלקה. משיחות עם הסטודנטים אנו רואים כיצד החומר שהם למדו באופן תיאורתי בא לידי ביטוי בצורה מעשית. שיטת ההוראה הזו גורמת להם לחשוב מחוץ לנוסחאות בדפים והמחברות ולראות את הדברים בצורה מוחשית. תכונות אלו הן הכרחיות לכל מהנדס בניין ולכן, מעבר להוואי המחלקתי, מדובר במשימות מהותיות התורמות לאיכות הסטודנטים”.
