מרק לאוצקר, תושב להבים ועובד בחברת כיל הגיע בשבוע שעבר לבית נשיא המדינה יחד עם פלוגת המילואים שלו לקבל את אות הגדוד המצטיין מהנשיא ריבלין. נשמע סביר עד שמגלים כי מרק בן 66 אך עדיין משרת כלוחם במילואים.
משרתי מילואים רבים מחכים בקוצר רוח לטופס השחרור מצה”ל המשחרר אותם משירות מילואים פעיל. לא כך המקרה עם מרק לאוצקר, תושב להבים ועובד חברת כיל. לאוצקר, בן ה-66, ממשיך להגיע מדי שנה לאימונים, תעסוקות מבצעיות ואף מלחמות ומבצעים עם גדוד המילואים שלו. גדוד החי”ר, בו לאוצקר משרת, קיבל בשבוע שעבר תעודת גדוד מצטיין מנשיא המדינה, ראובן ריבלין, ובנוכחות הרמטכ”ל ושר הביטחון, בבית הנשיא בירושלים.
“מעבר לאימונים השנתיים קראו לנו גם לשלושת המבצעים האחרונים בעזה, בצו שמונה” סיפר לאוצקר. “רק ביוני האחרון סיימנו תעסוקה מבצעית של כמעט חודש. אני אומנם מתנדב ומבוגר בהרבה יותר מכל שאר החיילים אך מרגע שחתמת על הנייר, אתה חלק מהגדוד וברגע שיוצא צו שמונה אתה מקבל את אותה שיחת הטלפון כמו כל שאר החיילים”.
לאוצקר זוכר איך ההתנדבות שלו בשירות המילואים החלה: “לפני 21 שנים קראו לי לכנס משתחררים משירות מילואים ואפילו הביאו לנו קולה ובורקס. הלכתי למג”ד עם תעודת השחרור ואמרתי לו ‘אתה לא רוצה אותי יותר?’. הוא שלח אותי לקצינת הקישור שהחתימה אותי על טופס התנדבות לשנתיים. מאז כל שנתיים אני מחדש את הטופס ומסביר לפקידה החדשה שאני עדיין רוצה לשרת”.
לספקנים הדואגים מגילו משיב לאוצקר כי דווקא עכשיו הוא יותר מתאים לשירות מילואים משהיה צעיר: ” בגיל 30 עם ילדים בבית ומקום עבודה, נורא קשה לעשות מילואים. בגיל 60 הילדים כבר לא בבית אז יש לך זמן למילואים. גם מבחינה פיזית יותר קל לי – יש לי יותר זמן לחדר כושר ולכן אני היום יותר חזק ממה שהייתי בגיל ארבעים. בנוסף, כשאתה בן 66 אתה לא צריך כל כך הרבה שעות שינה. אני מתעורר גם ככה מאוד מוקדם. לפעמים אני אפילו נשאר בשמירה או בחמ”ל במקום מישהו מהפלוגה כי אני יודע שאני כבר לא אחזור לישון ואם הוא יתעורר הוא סתם יהיה עייף”.
“למרות שהמיטה לא נוחה והשעות לא נוחות והאוכל לא הכי טוב, אתה נהנה עם החברים לשירות ואתה בחברה טובה עם אנשים חדורי מוטיבציה. כיום אני כבר מקבל הערכה מיוחדת. התרומה שלי לצבא היא לא רק שאני מחליף מישהו בחמ”ל או בנהיגה, התרומה היא שאנשים מסתכלים עלי ואומרים שאם הוא עדיין משרת, גם אני יכול. אנשים מתביישים לא לעשות משהו כשרואים שאני עושה את זה”.
לאוצקר עובד ב-25 השנים האחרונות בחברת כיל. הוא החל את דרכו בחברה כהנדס כימי וכיום עובד במחלקת מינרלים חיוניים. “אחד הדברים שמאפשרים לי לצאת למילואים באופן קבוע הוא העובדה שהנהלת החברה מקבלת את הבחירה שלי לצאת למילואים ולפעמים אף לתקופות ארוכות מאוד”.
כשנשאל למה הוא ממשיך להתנדב לשירות מילואים, עונה לאוצקר – “בוא נגיד ציונות. אבל מעבר למושגים יפים, אני מאמין שכל ישראלי צריך לעשות שירות, המדינה שלנו לא שווה כלום בלי צבא והצבא שלנו לא שווה כלום בלי חיילי המילואים”. מעבר להתנדבות במילואים, מתנדב לאוצקר בזמנו הפנוי גם בעמותת גיבורים קטנים. במסגרת ההתנדבות הוא מוביל טיולים שהעמותה מארגנת לילדי החינוך המיוחד באזור.
לסיכום הוסיף לאוצקר: “יש לי הרבה תחביבים – צלילה בים, כתיבה אך בעיקר טיולי ג’יפים. כשאני יוצא לטיול שטח עם החברים – אף אחד לא דואג למים, אוכל, מקלחות, אוהלים, אתה צריך לדאוג לכל אלה לעצמך. אז מהבחינה הזאת המילואים זה פיקניק עבורי – מים, אוכל חם, מקלחות עם מים חמים, מה רע לי?”
