עו”ד דפנה פלר שלום. נתקלתי בפוסט שבו אדם סיפר שחברת הביטוח סירבה לשלם לו פיצוי על אונס בטענה ש “אונס זה לא תאונה” ובכל מקרה חלפו מעל 20 שנה. הוא סיפר שלאחר הטיפול שלכם, חברת הביטוח חזרה בה ושילמה פיצויים. על מה מדובר?
תשובה: אכן. רק לאחרונה קיבלנו פיצויים לאדם שעבר אונס בילדותו והוא כיום בן 30. לצערי, חברת הביטוח טענה בתחילה כי “אונס זה לא תאונה”. ואני שואלת, אונס זה דבר צפוי? אונס זה לא תאונה? שמחה שחברת הביטוח השכילה לחזור בה. כשילדה הולכת בבוקר לבית הספר היא יודעת שהיא צפויה להיאנס במהלך היום? אני מזכירה לכולם שאנו חיים במדינת חוק. רק בסדום ועמורה אונס היה דבר צפוי.
אני עדיין לא מבין איך זה יכול להיות. הבנתי שהאירוע בכלל התרחש לפני למעלה מ 20 שנה. הרי כולם יודעים שיש דבר כזה שנקרא “התיישנות”. אז איך בכל זאת ?
תשובה: בהתאם לחוק, בהחלט קיימת מגבלה על הגשת תביעות בתוך פרק זמן מסוים. הידועה ביותר היא ההתיישנות על תביעה נזיקית שהיא שבע שנים. יחד עם זאת, לחוק יש חריגים. ויש כמובן גם פסיקה ענפה ופרשנות לעניין החריגים. אני מניחה שהחוכמה היא לדעת להתמודד משפטית ואסטרטגית במקרים המורכבים הללו, וזה עם כל הצניעות מה שעשינו פה.
אז מה בעצם אתם אומרים? שהוגשה תביעה אחרי 20 שנה ועדיין בית משפט לא דחה את התביעה על הסף וזרק אתכם מכל המדרגות?
תשובה: לא רק שבית המשפט לא דחה. בית המשפט אף בירך אותנו ואת חברת הביטוח על הסדר הפשרה שהושג.
תוכלי לספר כמה פרטים על המקרה?
תשובה: בתמצית, מדובר על בחור שכנער עלה על טרמפ ומשם התגלגל לכליאה ואונס אכזרי שנמשך שעות רבות. בעקבות האירוע, הנער עבר מספר רב של אשפוזים פסיכיאטרים וכיום סובל מנכות פסיכיאטרית. הוא פנה למשרדנו, שטח את הסיפור הדרמטי ושאל האם בכלל ניתן לסייע לו משפטית. קיבלנו על עצמנו את הייצוג ובסופו של יום הצלחנו להשיג פיצוי נכבד עבורו.
ברשותך, שאלה אישית. עם כל הקושי הכרוך במאבק המשפטי המורכב, כשמדובר על נושא כל כך רגיש, מאיפה יש לך את הכוחות לעסוק בנושאים שכאלה?
תשובה: אני מזדהה עם הקורבן. אני יותר משמחה על הזכות שנפלה בחלקי, לעסוק לפרנסתי בעבודה אשר מביאה את הצדק לקדמת הבמה ומסייעת לאנשים. במיוחד כשמדובר באנשים במצוקה נפשית בעקבות אונס שהם חוו למשל. אני חשה סיפוק גדול כשבעקבות מאמץ משפטי הקורבן מקבל פיצוי כספי. פיצוי שיכול לשמש אותו לטיפולים פסיכולוגים אליהם הוא זקוק. תחושת הסיפוק הגדולה הזו מחפה על כל הקשיים הכרוכים.
סיפרת שחברת הביטוח שילמה פיצוי. על איזה ביטוח מדובר, “ביטוח לכל עבריין”?
תשובה: לא. לצערי הורים רבים לא מודעים לכך שילדיהם מבוטחים כתלמידים, 24/7 גם בחופשות מהלימודים, עד גיל 18. לביטוח קוראים “ביטוח תאונות תלמידים”.
הבנתי. אז למעשה הצלחתם לדאוג לפיצוי מחברת הביטוח של התלמידים. אבל מה עם האנס שהורשע? הוא יצא בלי כלום?
תשובה: במקביל לתביעה נגד חברת הביטוח, ניהלנו גם תביעה נזיקית כנגד העבריין המורשע וגורמים נוספים בשל התרשלותם טענו שהאירוע התרחש. גם שם עלתה טענת התיישנות. אנחנו התנגדנו ועמדנו על כך שיש לתת לאדם הזכות לנהל הליך משפטי על אף שחלפו השנים. שמחנו לגלות שבתי המשפט על כל ערכאותיו, עד בית המשפט העליון קיבלו את טענותינו ואפשרו את המשך ההליך המשפטי. בסופו של יום, ממש לאחרונה, גם בהליך זה הצלחנו לקבל פיצוי עבור הלקוח שלנו. הצד השני חתם על הסכם פשרה והתחייב לשלם פיצוי.
תוכלי לפרט איך אתם מצליחים לשכנע לשלם פיצויים אחרי תקופת ההתיישנות בכמה תיקים במקביל?
תשובה: בוודאי. אנחנו פשוט מבקשים יפה (צוחקת)
ומה את יכולה להמליץ לאדם שעבר בעצמו אונס או קרוב שלו? מה שהצלחתם להשיג במקרה הזה הוא ייחודי, או שעוד אנשים יכולים לקבל פיצוי?
תשובה: כמובן שכל מקרה הוא לגופו. ראשית אני ממליצה תמיד להיוועץ בעורך דין ולבדוק את הזכויות שמגיעות לך. אנחנו כמובן במשרד הופכים כל אבן במטרה לנסות ולקבל את מלוא הפיצויים להם זכאי הלקוח. תמיד קיימת דרך אם אתה יודע לעשות את עבודתך היטב. יודע לקרוא את החוק והפסיקה ולהיעזר בהם. הרי בשביל זה בדיוק החוק כאן. וחייבת לציין שעו”ד מילנה גורדין ועו”ד אריאל יום-טוב עשו עבודה מבריקה. לא להתייאש.
האם האפשרות לקבל פיצוי אחרי תקופת ההתיישנות היא רלבנטית רק במקרים של עבירות מין?
תשובה: בוודאי שלא. אני אשתף אותך שלאחרונה הגיע לטיפול משרדנו תיק של ילד שנהרג לפני כעשור, ובמשך כל התקופה הוריו לא הצליחו לקבל את הפיצוי שמגיע להם. מעבר לכך, המורשעים בהריגתו השתחררו מהכלא לא שילמו דבר ואף פנו להליך פשיטת רגל במטרה לפטור אותם מכל חובותיהם. הורים של הילד המנוח פנו למשרד ואנחנו הצלחנו להפוך הקערה על פיה. הגשנו בקשה ייחודית לבית המשפט המחוזי מרכז לביטול הליך פשיטת הרגל של המורשעים. במקרה הזה, בית המשפט גם נעתר באופן חריג לבקשה שלנו לבטל את ההליך ואף נתן החלטה דרמטית. מעתה ואילך מורשעים שהורשעו בהריגה לא יוכלו להיכנס להליך פשיטת רגל. בכותרת פסק הדין השופט כתב “ההרגת וגם הופטרת?”
אז ביטלתם הליך פשיטת רגל לשני מורשעים בהריגה שישבו בכלא. אבל הם עדיין בטח לא שילמו את הפיצוי עד היום. לא?
תשובה: נושא קבלת פיצויים מעבריינים שהורשעו הוא נושא כאוב ומאתגר. לצערי הסטטיסטיקה היא מאוד גרועה. בשנים האחרונות אנחנו מדברים על כ- 120 מקרים של תביעות בשנה בממוצע של “משפחות קורבנות עבירה”, משפחות שיקיריהם נהרגו ומתוכם כמעט ואין גבייה בפועל של הפיצויים.
אז כפי שאמרתי, אין לכך כל משמעות…
תשובה: זה לב ליבו של העניין. היה חשוב לנו גם להוכיח שאפשר ואף חובה לגבות את הפיצויים מהעבריינים שהורשעו. ובמקרה שלנו, לאחר ביטול הליך פשיטת הרגל שלהם, התחלנו בפעילות באמצעות ההוצאה לפועל. בסופו של דבר הגענו לפשרה שבמסגרתה הם שילמו במזומן סכום חסר תקדים של 525,000 ₪.
וואו. סכום נכבד. איך זה קרה ? מאיפה פתאום היה להם לשלם?
תשובה: אנחנו לא שאלנו וזה לא מענייננו מהיכן היה להם לשלם. שמחנו שזה הסתיים ולטובה
