למרות מגבלות הקורונה, הצליחו סטודנטים להנדסה ב-SCE המכללה האקדמית להנדסה ע”ש סמי שמעון לפתח ולייצר אביזרי עזר לאוכלוסיית הגיל השלישי ולאנשים עם מוגבלויות. חלק מהסטודנטים קיבל את ההשראה לפיתוח המוצרים מההורים, או מהסבים והסבתות. הקורס הוכר כמשלב עשייה חברתית ע”י דיקנאט הסטודנטים במכללה וכן כל סטודנט בו יזכה למלגה.
השבוע התקיימו הגשות פרויקטים של סטודנטים שנה ג’ במחלקה להנדסת מכונות, קמפוס ב”ש של SCE המכללה האקדמית להנדסה ע”ש סמי שמעון. מטרת הפרויקט כפי שהוגדרה לסטודנטים: תכנון וייצור אביזרי עזר עבור הליכון שיקומי ו/או כיסא גלגלים. רכז הקורס, ד”ר ניר טרבלסי, מרצה בכיר במחלקה להנדסת מכונות ב-SCE מסר כי “למרות התקופה הנוכחית ומשבר הקורונה הצליחו הסטודנטים להציג מוצרים ממשיים ואב טיפוס עובד. הפרויקטים הציגו שילוב מרשים בין יכולות הנדסיות, יצירתיות ומודעות חברתית ומהווים בסיס טוב להמשך פיתוח”.
כאמור, חלק מהסטודנטים אפילו קיבל השראה ממקור ראשון כמו ההורים או סבא וסבתא לפני שפיתחו את האביזרים. לדוגמא: הסטודנטים ימית סעדה, נאור מלול, יגל אליהו וקובי חדד חקרו את הקושי בקימה מכיסא או ספה להליכון ופיתחו ידית מתכווננת המתחברת להליכון ומאפשרת אחיזה וקימה נוחה יותר.
סעדה, בת 24, תושבת נתיבות, סיפרה: “סבא שלי בן 83 גר בסמוך אלינו בנתיבות. בתקופה שלפני הסגר נפגשתי איתו ובדקתי איך הוא מתרומם מהספה. ראיתי שהוא נאלץ להשתמש בכל הגוף כדי לקום ויחד עם שותפי לפרויקט פיתחנו את HelpUp ידית המאפשרת לקשיש לאחוז בהליכון בזווית נוחה יותר ובצורה בטוחה יותר”.
הסטודנטים אורן לרנר ועומרי יעקב אדגואיצ’ו למשל פיתחו כרית העוזרת להרמת רגלי המטופל אל משענות הרגליים בכיסא גלגלים. אריאל כהן ואוריאל בן משה חקרו וגילו צורך אמיתי במעמד טלפון אוניברסאלי שיכול להתחבר לכיסא גלגלים, הליכון או מיטת אשפוז. הם פיתחו מוצר נוח לשימוש המתכוונן בהתאם לצורך באופן פשוט ויעיל. ורדה עתמאלה ויוסי דדון פיתחו מושב מתקפל המתחבר להליכון ומאפשר עצירה למנוחה וישיבה למשתמשים בהליכון בפעילויות שונות.
יש לציין כי הקורס הוכר כמשלב עשייה חברתית ע”י דיקנאט הסטודנטים במכללה וכל סטודנט בו יזכה למלגה ע”ס 500 שקל.
ד”ר גדליה מזור, ראש המחלקה להנדסת מכונות ב-SCE: “ההכשרה המולטי-דיסציפלינרית שאנו מקנים לסטודנטים שלנו במחלקה להנדסת מכונות ובמכללה, נותנת להם יתרון משמעותי בתכנון ופיתוח מוצרים חדשניים. היה זה סמסטר מאתגר כי למעשה לא נפגשנו עם הסטודנטים פרונטלית והלמידה התקיימה מרחוק בזום, כאשר המנחים מדפיסים את המוצרים במכללה במדפסות תלת-מימד. יחד עם זאת, לאורך הסמסטר, בתקופה שלפני הסגר, כל עוד היה מותר, הסטודנטים נפגשו עם סבא וסבתא שלהם, בדקו איתם את המוצרים והאביזרים שפיתחו, וכך, למרות האילוצים שהקורונה יצרה, הסטודנטים הצליחו לפתח ולייצר אב טיפוס באיכות גבוהה למוצרים ואביזרים שללא ספק יקלו על חייהם של קשישים ואנשים עם מוגבלות”.
