לאה טומשינסקי (24) תושבת ב”ש, עלתה לארץ לבדה בגיל 14 והתגייסה לצה”ל כחיילת בודדה בתפקיד חובשת. לצד שירות המילואים שהיא עושה בבי”ח סורוקה בין היתר בקליטת החטופים השבים מרצועת עזה, היא מקפידה להישאר בקשר יומיומי עם החיילים שהיא מלווה במסגרת התנדבותה בעמותת “אח גדול למען חיילים בודדים”
לאחר שעלתה לבדה וסיימה בישראל את לימודי התיכון, שירתה לאה כחיילת בודדה על כל המשתמע מכך: “כל מי שהיה חייל בודד יודע מה היה חסר ואיך אפשר לעבור את זה טוב יותר”. למרות שהוריה ומשפחתה נשארו באוקראינה, לאה בחרה להישאר בישראל לאחר השחרור מצה”ל ולבנות פה את חייה. כשפרצה המלחמה היה לה ברור שהיא מצטרפת בכל הכוח והוצבה בבית החולים סורוקה, שם בימים האחרונים מתקבלים פצועים משדה הקרב וכן חטופים ששבו מעזה במסגרת המתווה ונזקקו לטיפול רפואי. “לא חשבתי שנגיע לסיטואציות כאלה אבל עם זאת, מאוד מרגש ומחזק לראות את אחינו ואחיותינו החטופים חוזרים הביתה ואנחנו עושים כל מה שניתן כדי שתהליך הקליטה יהיה נוח ואנושי”.
לצד הפעילות המורכבת בבית החולים, מקפידה לאה לשמור על קשר רציף עם שני החיילים הבודדים המשרתים בסדיר שאותם היא מלווה במסגרת התנדבותה בעמותת “אח גדול למען חיילים בודדים” המורכבת כולה מחיילים בודדים משוחררים. אחד החיילים שהיא מלווה, נפצע בלחימה עם מחבלי החמאס ב7.10.23 “אנחנו מעניקים ליווי ותמיכה גם דרך אנשי מקצוע, מנסים ליצור שגרה מסוימת, להיות בקשר יומיומי ולהיפגש כשמתאפשר” מספרת לאה. מתחילת הלחימה, סייעו מתנדבי העמותה ליותר מ-3,500 חיילים בודדים עד כה בציוד, תמיכה רגשית וליווי בידי מי שעברו דרך הכי דומה לשלהם- חיילים בודדים משוחררים.
עמותת ” עונה על הצורך בתמיכה, הכוונה וליווי צעירים בודדים המנסים להשתלב בחברה הישראלית. באמצעות מאות מתנדבים, כולם חיילים בודדים משוחררים, העמותה מפעילה מודל חניכה אישי המעניק לחייל הבודד כלים לבניית חוסן ומסוגלות, הנגשת מידע, מיצוי זכויות, גישור תרבותי ומענה רגשי במצבים בהם החייל הבודד מרגיש לבד. עמותת אח גדול זוכת אות נשיא המדינה לארגון מתנדב ואות שרת הקליטה לפעילות פורצת דרך בקליטת עליה.
