זה היה עוד יום שבת של סוף הסתיו אך עם אווירת חג שמחת תורה. רפ”ק מורן טדגי, קצינת משטרה באגף המודיעין בישוב ערערה בנגב ציפתה לעוד שבת בהנאה עם הילדים אך היא והמוני תושבי מדינת ישראל התעוררו בבעתה לקול אזעקות בשעה 06:29 לסיוט שעדיין לא נגמר : “ירדנו למרחב המוגן ולאחר כמה דקות נשמעו שוב אזעקות” מציינת טדגי שכרגע לא מבינה עדיין שזה הולך להיות אולי היום המשמעותי בחייה: “אני מבינה כי נפתחה מערכה מאחר וכמות הרקטות הייתה לא שגרתית”
העדות של השוטרת מורן טדגי מתחיל כך :
יום שבת בבוקר 07.10.2023 אני מתעוררת יחד עם משפחתי לקול האזעקות, יורדים למרחב המוגן , לאחר כמה דקות נשמעות שוב אזעקות , בשלב הזה אני מבינה כי נפתחה מערכה מאחר וכמות הרקטות הייתה לא שגרתית.
בתפקידי אני קצינת אגמ בתחנת ערוער, אני מקבלת דיווח כי יש הרוגים ונפגעים בישוב ערוער ומתחילה לתת הנחיות לעיבוי המערך.
במקביל אני מדליקה את מכשיר הקשר על גל אופקים ושומעת מפקדים ושוטרים המדווחים על היתקלויות שונות עם מחבלים.
אני מקבלת החלטה לעלות על מדים להתמגן ולצאת .
בדרכי אספתי שוטר נוסף מהתחנה שלי ויחד יצאנו לזירה.
לזירה הראשונה אני מגיעה לאחר שנרצחו 3 שוטרים ונפצעו שוטרים רבים.
תמונת המצב הראשונית היא 4 מחבלים בבית עם בני ערובה, אני תופסת פיקוד ותוך רגע מקבלים מכת אש הכוללת רימונים , ירי מנשק קלאצ מאסיבי.
נותנת הנחיה להשיב אש ומקבלים אש בחזרה , בשלב הזה נפצעים קצין ושוטר , מחלצים לאחור תחת אש ובשלב הזה פשוט מקפיאים מצב כפי שנהוג באירוע של בני ערובה עד להגעה של כוח טקטי מיומן.
מפקד המרחב קופץ לזירה, אני מעבירה לו תמונת מצב , תוך כדי לחימה מגיע אלינו שוטר המוסר כי בבית של חברו ברחוב המקביל יש 3 מחבלים .
ביקשתי שיראה לי תמונות.
מפקד המרחב ביקש ממני לקחת כמה שוטרים ולתפוס פיקוד בזירה השניה.
בזהירות יתרה מדלגים לעבר היעד עד שמבינים באיזה בית מדובר.
אני בוחנת את השטח מכל כיוןן על מנת להבין מאיפה נכון לתקוף , אנו מבינים כי המחבלים מסתתרים בחצר האחורית ביחידת דיור.
אני עושה עצירה ומחייגת לשמוע את הילדים ואומרת להם שאני אוהבת אותם ושאמא שומרת על עצמה.
איגפנו את הבית בשלב הראשוני משני כיוונים, לציין שבבית הנמצא מאחור אנו רואים את בעל הבית ללא רוח חיים זרוק מעבד לחלון.
בשלב הראשוני אנו מצליחים להוציא את בני המשפחה בשלום.
אני מאגדת כוח ונותנת הנחיה לתת אש לגירוי מאחר ועד כה המחבלים הסתתרו וחיכו להפתיע אותנו.
אש הגירוי עזרה , המחבלים החלו לירות לכיוון שלנו
אנו מבצעים ירי בשנית ומקבלים מכת אש בה נפצע קצין , הרימון שנזרק פוצע עוד כמה שוטרים.
אני באופן אישי קיבלתי רסיס רימון בפנים.
אני נותנת להם הנחיה לסגת אחורה ע”מ להתארגן מחדש.
בכל הזמן אני מוציאה דיווחים בגל המבצעי ומבקשת את הסיוע של המסוק מהאוויר במטרה לקבל תמונת מצב מלמעלה וכן מבקשת ממנו לכרוז לכלל האזרחים לא לצאת מביתהם עקב אירוע ביטחוני.
אני מקבלת החלטה להיכנס בשנית והפעם אנו מאגפים את הבית 360 על כל צדדיו.
האתגר המרכזי היה לשלוט בכמות הכוחות שהגיעו מדובר במעל 50 חיילים ושוטרים ולמנוע דוצ.
בשלב הזה אני מווסת את הירי כל פעם מכיוון אחר , מאחר ובקושי הצלחנו לדבר במכשיר הקשר וגם לא כולם עם מכשיר אני עובדת בשיטת הצעקות ע”מ שכולם ישמעו את ההנחיות ולא יבצעו ירי שיפגע חלילה באחד השוטרים.
מציינת כי זרקנו רימונים, השבנו אש לכיוון היעד .
באחת ממכות האש אנו מצליחים לפגוע בשני מחבלים.
קצין נוסף שהיה איתי עלה על הגג והתחיל לצעוק לעבר המחבל האחרון לצאת
לאחר מומ קצר המחבל יוצא ואני נותנת הנחיה לירות בו.
במקום בו הסתתרו המחבלים היו אמצעים רבים ולבנות חבלה.
אני מאגדת את הקצינים מבצעים ארגון מחדש של הזירה וממשיכה לזירה הקודמת.
בשלב הזה תפסתי פיקוד על כל העיר אופקים בהנחיה של מפקד המרחב.
יחד עם כוחות נוספים אנו מגיבים לעשרות אירועים שנפתחים ברחבי העיר.
אני ניגשת לבצע הערכת מצב עם ראש העיר ומפקד בהד 1 ומחלקים את העיר לגזרות לחימה ותגובה.
במקביל ממשיכה לפקד על הזירה החיצונית בזמן שיחידת היממ ומומ מנהלים את הזירה הפנימית עד לביצוע הפרוץ לפנות בוקר .
לאחר הפרוץ התגלה מחבל נוסף , ארגנתי את הזירה ויחד עם יחידת החבלה המחבל חוסל עי קצין חבלה דרום.במשך 48 שעות רצוף עבדתי באופקים וכך המשכתי עד ליום שלישי לתת סיוע לתחנה
