הרב אלקנה שרלו (46) שגדל בחוגי הימין בהתנחלויות הזדעזע כנער מרצח רבין והחליט לעשות שינוי: הוא עבר לירוחם, הקים ישיבה תיכונית והחל לקדם סובלנות דתית. כיום הוא מהרבנים היחידים שתומכים בפומבי בקהילת הלהט”ב, מרצה מבוקש במכינות חילוניות, לוקח חלק בקבוצת דיאלוג בין דתי עם כומר ושייח מקומי. ובזמן שעוד נותר לו הוא מלמד אסירים על רבי נחמן ורוקד עם מאושפזים במחלקות לבריאות הנפש
איתן אלדחז ברק
יש לו חזות של מתנחל למהדרין עם הזקן הארוך, הכיפה והסנדלים אך דיעותיו של הרב אלקנה שרלו (45) רחוקים שנות אור מהמיינסטרים המתנחלי. הוא גדל בעפרה “ומגן חובה ידעתי שאני אהיה מורה” הוא נזכר. כנער הוא חווה את ימי רצח רבין ואת הטראומה הלאומית בעקבות כך: “הייתי בן 18 והרצח חולל אצלי משבר. הגעתי לתודעה שצריך להיות אחרת והפכתי את זה לשליחות. אז התנדבתי ותרמתי ואז אתה נחשף למה שקורה מתחת לפני השטח”. אלקנה רומז על המתח שמתלווה לכל מי שעוסק בשליחות חברתית ובוודאי בקרב הציוניות הדתית “שהלכה להתנחל בלבבות” אבל הגרעינים התורניים מעוררים כל העת ביקורת: “זו חוויה דואלית שמצד אחד אתה חושב שהנה באתי להשתלב, ומה שקרה זה שבאתי להשתלט.זה מתח שמלווה אותי מאז”.
לאחר שנשיא והקים משפחה ובעקבות תודעת השליחות עקר לירוחם. שם הקים בתי ספר ומוסדות חינוך כולל תיכון לבנות ולבנים. אם הזמן ההשקפה שלו התמתנה והוא החל לזלוג לתפיסות חברתיות – דתיות שניתן למצוא באגף הליברלי – שמאלני. כך הפך למעין ‘מתנחל’ מחמד: “נעשיתי מעין מורה על אזורי שמלמד ב 20 מקומות שונים בנגב מאשדוד ועד פארן. אני נוסע המון ופוגש צעירים מרקעים שונים. ההבדלים הם עצומים בין נער חילוני לנערה דתייה. אז מה – הם בכל זאת יצירי החינוך הישראלי. אני מלמד 22 שנים במכינות ומדרשות.מה אני מלמד ? אני מלמד אותי. אני על המשבצת של העולם היהודי – דתי – מסורתי אבל שפוקח עיניים למציאות שלנו. הרבה חיבורים”.
השיעורים של אלקנה נפתחים תמיד בשאלה שהוא מפנה לתלמידים: “במה ההתנהגות שלכם פוגעת בזולת?’ הם בשוק מזה. אני רוצה שהבחורה הדתייה תפנים שהבחירה שלה באורח חיים מסוים פוגעת בחברה שלה. וככה גם עם נער חילוני. כי רק אם אני אבין שאני פוגע בזולת אז אפשר להתחיל לדבר על כבוד והסכמים ופשרות”.
בשלב מסוים הוא מצא עצמו חבר בכל מיני קבוצות. ובגלל שהוא איש נחמד שרוצה להיות מעורב אז הוא חבר ‘ברבנות ישראלית’ בארגון קולות. בועד המנהל של ‘נאמני תורה ועבודה’. בארגון ‘צוהר’ הוא מחתן זוגות: “אני אוהב חתונות בקיסריה כי אני יכול לצעוק, ‘ערב טוב קיסריה’. הוא מתבדח. “מישהי התקשרה אליי לפני תשע שנים ואמרה לי ‘בוא נקים קבוצה בין דתית בנגב. הרי אומרים שהדת מביאה רוע לעולם – אז לקחו אותי, עוד שייח מקומי וכומר מכנסייה קתולית בבאר שבע ואנחנו יושבים: ‘אללה אכבר’ ,’שמע ישראל’ ו’גיזוס קרייסט’. יש לנו אפילו חילוני – אתאיסט מחמד בשם ד”ר מרטין ססלר מקיבוץ מגן. מומחה לתנ”ך קוראן והברית החדשה. גם נשים. מה אנחנו עושים ? לומדים, למשל ‘ירושלים בדתות השונות’. ‘מעמד האישה בדתות שונות’. אז אנחנו מדברים על ‘מעמד האישה’ – יושב שם כומר לא נשוי, שייח עם שלוש נשים. יושבת איתנו גאדיר האני, אקטיביסטית מוסלמית שאינה נשואה. בחרנו פעם בנושא תפילה ומאוד התרגשתי לשמוע האת פיוטר מדבר על חווית התפילה שלו. אנחנו גם פוגשים קבוצות”. הרב אלקנה הוא די עוף מוזר במובן החיובי וביכולת שלו מתוך המקום הכי הלכתי להכיל מורכבות ושונות.”הייתי רוצה לראות עוד רבנים אורתודוקסים עושים זאת”.
ששואלים אותו ‘מה הגבולות שלך?’ הוא משיב: “אני לא נותן לגבולות לנהל אותי. הרי לכל אחד יש גבול אחר”.
כדי להבין את הלך הרוח של שרלו והיכולת שלו לא לוותר גם אם נקלעים למבוי סתום הוא מדגים באחת הסוגיות של ירושלים שנידונו בקבוצה הבין דתית: “בדיון על ירושלים זה התפוצץ. אז הלכתי הבייתה וחשבתי. מה אנחנו עושים כשאנחנו לא מצליחים לפתור סוגיה: אפשר לומר ‘אם אני לא מצליח אז שום דבר לא שווע אז אני אפרוש ? הרי גם את סוגייתת ‘מעמד האישה תחת החופה היהודית’ אני לא ידוע לפתור אז לא אחתן יותר. אבל אמרתי לעצמי שאני מכיר בכך שיש בעיות גדולות שאני לא יודע לפתור אבל יש אלף בעיות שאיתם אפשר להתמודד”.
אלקנה, נשוי למאיה ואב לשמונה ילדים. הוא אחד הרבנים היחידים שתומכים בקהילה הלהט”בית ובעקבות דברי שיסוי כלפי הקבוצה הוא החליט לפני כמה שנים שהוא מצטרף למצעד אך ברגע האחרון הוא וויתר “הבנתי שלמען המשך העיסוק שלי בסוגייה עדיף שלא אשתתף”.
אחרי השבעה לאוקטובר הוא הרגיש שהוא צריך לתת מענה לנוער וגם לחברים שלו: “מה שקרה השנה ושנה שעברה. אילו אירועים שאני חי מהם. במובן שקורה פה משהו. הצעירים צריכים את העוגן. האדם המבוגר שמדבר איתם פותח איתם את הדברים. שאלתי את עצמי אחרי השביעי – איזו מפת דרכים אני יכול להציע לתלמידים שלי ? על מה שקורה עכשיו. מהם המרחבים השונים שהאירוע פתח אצלכם ? הפחד. זהות יהודית. איפה היה ה’ ? ואיזה טקסט אני יכול להביא לאותו מרחב”.
לפני כשנה הוא החליט לתרום כליה: “כולם מקריבים פה משהו, אז עם אני לא מתגייס לפחות את זה. אח שלי תרם כליה ביום השואה ואני הייתי תורם כליה מס’ 1578”.
