אי.פי. חדש ואוטוביוגרפי למוזיקאי נועם אקוטונס. פרויקט נוסטלגי ייחודי, כקפסולת זמן, בו האומן הרומנטי חוזר אחורה לשנת 1995. בהיותו חייל שכתב והלחין את שיריו הראשונים, הנוצרו בשנים מאד מורכבות באותם ימים סוערים שהיו במדינה דאז.
האלבום “ילד 95” מנסה לחזור לימי התום שלפני האסונות שקרו במדינה מבלי לדבר עליהם במפורש, ובא לומר שני דברים מרכזיים והם הקבלה בין האני ברמה האישית, כשנפרד מהתמימות עם הפרידה הכואבת מאהובתו, ממש כשם שישראל איבדה את תמימותה סופית בליל רצח רבין.
בפן האישי בא לזקק את מקורות ההשראה שלו בעבר ולעשות קלוז’ר רגשי לרומן שהיה לקיץ אחד.
הפרויקט זכה למענקים חשובים מאקו”ם וממפעל הפיס ובזכותם “ילד 95” רואה אור לראשונה.
האלבום הושק במופע מושקע בבית היוצר בנמל ת”א.
נועם משתף : “הפרויקט מרגש אותי במיוחד מכיוון שזו הפעם הראשונה אחרי עשייה של 25 שנה
שאני ליטרלי חוזר לשורשים המוקדמים ביותר כאומן, לטקסטים הגולמיים והתמימים לפרקים
ולאופן בו יצרתי שירים אז וכיום לא מסוגל לעשות זאת . מבחינתי הפקת האלבום הזה היה ועודנו
חוויה מעניינת, מסקרנת ומספקת עוד לפני שיודע אם יצליח ואיך יצליח להגיע למאזין הממוצע
בימינו”.
אקוטונס נולד בדימונה ב-1976 לזוג הורים מורים ממוצא צרפתי.
כשהיה רק בן 4 חודשים המשפחה עשתה רילוקיישן לצרפת. אביו התלבט מאד לאיזה תאריך
להזמין כרטיסי טיסה אם שבת או ראשון ולבסוף הזמין מקומות לשבת. אותה טיסה של “אייר
פראנס”; מתל אביב לפריז, בדיוק ביום למחרת הייתה המטוס שנחטף לאנטבה.
שהה בפריז כ-4 שנים. אביו רצה להישאר שם לתמיד אימו התעקשה לחזור לארץ. לבסוף הקרב
הוכרע וחזרו לדימונה על גבי אוניה שהפליגה מדרום איטליה לישראל במסע שנמשך 6 ימים
(האונייה נשאה גם את הרכב המשפחתי הראשון שלהם – סיטרואן 2CV).
בדימונה הייתה לנועם ילדות יוצאת דופן. הרבה חום והרבה אהבה מהשכנים וממכרים לצד קשיי
קליטה רבים.
כשהיה בן 10 עברו לבאר שבע. החל לאסוף קלטות טייפ ועד מהרה היה לו אוסף נכבד.
בגיל 15 התקבל להיות כתב נוער במעריב לנוער וגם במקומון בהמשך בגיל 17 למד גיטרה שעות על
גבי שעות, בתיכון למד במגמת תקשורת שכלל צילום וכל מה שמסביב בצבא המשיך כצלם צבאי
בחיל האוויר.
במקביל התחיל ללמוד פסנתר בקונסרבטוריון המקומי של ב”ש ואחרי השחרור לקח שיעורי פיתוח
קול וחזר לעולם העיתונות במשך שנתיים ככתב פלילים במקומון בדרום.
בגיל 23 עבר להתגורר בתל אביב כדי לפתח קריירה מוזיקלית והתחיל ללמוד בבית ספר רימון
לאורך קרוב ל20 שנה הוציא סינגלים ואלבומים שזכו לחיבוק מכלי התקשורת שהביא אחריו הופעות
בכל הארץ.
בד בבד התחיל להתייצב תעסוקתית. למד קולנוע עיוני ילדים והדריך בני נוער בסיכון בפרויקט מיוחד
בו הם למדו להפיק ולצלם סרטי קולנוע קצרים.
ב-2014 התקבל להיות במאי הנגשה בספריה המרכזית לעיוורים, במסגרתו הקליטה הספרייה
תיאור קולי למאות סרטי קולנוע ישראליים… ב-2019 מונה להיות מנהל תחום הנגשת תרבות
בספריה לעיוורים וכן אחראי על כל הרשתות החברתיות בעמותה.
מהקורונה ואילך הקליט 2 אלבומי EP נוספים (האחרון “ילד 95” יוצא ממש בימים אלו…)
משנת 2009 (עד היום) משחק בפרסומות בתפקידים מגוונים ומעביר הרצאות העשרה לאנשים עם
מוגבלויות, גר בת”א ומגדל 2 חתולות.
מנהל אורח חיים פוליאמורי וחבר במסדר הבונים החופשיים של ישראל משנת 2015.
