יום הזקנה הבינלאומי צוין בתחילת החודש ובמסגרת הקורס ״חשיבה עיצובית והעברת מסר״ סטודנטים וסטודנטיות שנה א׳ מהמחלקה לתקשורת חזותית ב-SCE המכללה האקדמית להנדסה ע”ש סמי שמעון, עיצבו כרזות בנושאים חברתיים הנמצאים על סדר היום הציבורי. הסטודנט נתן איילאו, בחר בנושא שקרוב לליבו: “זקנה ובדידות”.
על הבחירה דווקא בנושא זה הסביר איילאו: “הזקנה זו התחנה האחרונה במרוץ החיים שבסוף תפגוש את כולנו ביום מן הימים. אנשים מבוגרים מתקשים לכסות את הוצאות המחייה הבסיסיות, כולל דיור, מזון, בריאות ותרופות. לעיתים קרובות הם סובלים גם מבידוד חברתי, כתוצאה מהיעדר תמיכה משפחתית או חברית. לכן מצאתי לנכון לנסות ולהעלות באמצעות עיצוב הכרזות את המודעות הציבורית לאתגרי הזקנה ולמצבם של אנשים מבוגרים בישראל”.
בין הכרזות מתוך סדרת הכרזות שעיצב: איש יושב עם רצועה של כלב – “אובדן חיית מחמד, במיוחד בקרב אנשים מבוגרים, יכול להעצים תחושות של בדידות ובידוד. הרצועה הריקה מסמלת את היעדרו הפיזי של הכלב, אך גם את היעדר התמיכה הרגשית והחברתית שהכלב ייצג עבור האדם הזה. הדימוי מעביר תחושת ריקנות ונשאר כעדות לקשר שנותק, מה שמעמיק את הנושא של בדידות והצורך בחברה או בקשר עבור אנשים מבוגרים”, מסביר איילאו.
כרזה נוספת היא: צעירים תמיד דוחקים במבוגרים – בה רואים מבוגר יושב על מחוג בשעון בעוד שהצעירים מנסים להזיז אותו.
איילאו: “הדימוי עוסק בזה שהצעירים תמיד דוחקים במי שמבוגר יותר. ההתייחסות בדימוי לא רק לקשיים בטיפול בקשישים, אלא גם לתהליכים תרבותיים וחברתיים רחבים יותר. דחיפת המבוגר על ידי הדמויות הצעירות מסמלת את הלחץ של החברה המודרנית על הדורות הוותיקים לפנות מקום, להתאים את עצמם או לזוז הצידה עבור הדור הצעיר, לעיתים בניגוד לרצונם או יכולתם”.
נינו ביניאשוילי, ראשת המחלקה לתקשורת חזותית ב-SCE, “המחלקה לתקשורת חזותית שמה לה למטרה לקדם את הקשר בין עיצוב לבין סוגיות חברתיות. במסגרת סדנא בנושא, הסטודנטים.יות עברו תהליך בירור מעמיק ברמה האישית, המשפחתית והקהילתית. בין היתר, עלו שאלות כמו: האם הכאב האישי משקף בעיה חברתית רחבה יותר, וכיצד ניתן להבין את הסוגיות החברתיות הללו ולפעול לשינוי והשפעה על החברה הישראלית”.
