יוסל’ה כרמיין מקיבוץ מגן שבנגב, קבל את אות נאמן זכרון השואה בכנס הבינלאומי “עדויות השואה” שהתקיים במכללה האקדמית גליל מערבי. “מגיע לי פרס לא על מעשיי, אלא על זה שנשארתי שפוי”, אמר כרמיין שסקר ותרגם 12,000 מסמכים של עדויות.
יוסף יוסלה כרמין הביא הרבה כבוד ועוז לדרום. הסיפור שלו ריגש גם את באי הכנס הבינלאומי שהתקיים בגליל. כרמין שוחרר מגטו טרנסיסטריה בהיותו בן 11. לקראת סוף המלחמה, עלה יוסף לארץ והתיישב בקיבוץ מגן אשר בנגב.
נאומו בעת קבלת אות ההוקרה על תרגום עדויות השואה משפות זרות, במהלך הכנס, סיפר יוסל’ה על הרגע בו החליט להשקיע את מרצו במה שהפך במהרה למפעל חיים:
“כשגיליתי שבמרתפי יד ושם ישנם ארכיונים של עדויות שנגבו בשפות מקור (הונגרית, פולנית, גרמנית, יידיש וכו’.. ) שאלתי את ההיסטוריונית כיצד יוכלו סטודנטים וחוקרים לגשת לעדויות ותשובתה הייתה, מי שרוצה שילמד פולנית. כל הדרך חזרה לקיבוץ התשובה הדהדה בראשי ולא נתנה לי מנוח. החלטתי שצריך לעשות מעשה הצלה.
זה התחיל משלושה חברי יד מרדכי וקיבוץ גלאון וזה גדל בהתמדה שחבר מביא חבר ו-15 שנים מאוחר יותר בעזרתם של 156 מתרגמים שעשו את מלאכתם בהתנדבות ובנאמנות השלמנו את תרגומם של 12,000 המסמכים מהארכיונים באירופה.”
יוסף קרא כל עדות ועדות ותמצת כל מסמך בידיעה שהוא חייב לסיים את המלאכה.”אני צריך לקבל כאן פרס לא על מעשיי אלא על זה שהצלחתי להישאר שפוי”, אמר אחר כך.
במהלך שנות ה- 90 יזם כרמיין, במסגרת ארכיון יד ושם, פרויקט רחב היקף לתרגום לעברית אלפי מסמכים, משפות המקור, ובהם עדויות ניצולים ממדינות מזרח אירופה. לצורך כך גייס כ-130 מתנדבים ועמל במשך קרוב לשני עשורים בכדי להעמיד מאגר עדויות עשיר לטובת קוראי העברית והחוקרים הישראלים.
35 חוקרים מובחרים המייצגים את אוסטריה, גרמניה, אנגליה, אירלנד, קנדה, אוסטרליה, פולין, הולנד, שוויץ, ארצות הברית רומניה וגם ישראל התכנסו בגליל המערבי בכדי לדון בנושא ההופך לאקוטי משנה לשנה – עתיד עדויות השואה. סגל המרצים בתוכנית ללימודי שואה במכללה לא הופתע לגלות כי למרות ה”חרם האקדמי השקט” החלקי, עורר הכנס עניין בינלאומי כה רב עד שרק כמחצית מהפניות להרצות בכנס התקבלו.
בכנס הדו-שנתי, הרביעי במספר, נבחנו הפעם זוויות שטרם הוצגו בחקר עדויות השואה כגון: הופעת עדויות הניצולים בסרטים והשימוש הנעשה באינטרנט וברשתות החברתיות בכדי לשמר את העדויות במטרה להגיע לקהל צעיר.
בין העדויות היותר מרתקות הוצגו עדויותיהם של רופאים מהגטו שתועדו בזמן אמת, התחקות אחר ביוגרפיות אבודות של רופאים שנספו, וכתבים של רופאים ערב השואה ולאחריה שנדחקו לקרן זווית ושופכים אור נוסף על העולם היהודי ומאפיינו בתקופה הרת גורל זו . כמו כן נחשפו לבדיקה מקיפה, עדויותיהם המצמררות של הילדים ששוחררו ממחנה בוכנוואלד וממקומות מסתור בצרפת.
