לפי המחקר שפורסם על ידי חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון שבנגב, תחושות של בושה והשפלה מטרידות נוסעים שמנים יותר מחגורות בטיחות צמודות מדי ומושבים קטנים. קצת נחמה: המחקר מציע גישה חדשה לניהול חוויית הטיסה לנוסעים בעלי עודף משקל
תחושת בושה והשפלה מטרידות נוסעים בעלי עודף משקל יותר מחגורות בטיחות צמודות מדי ומושבים צרים. כך עולה ממחקר שפרסמו חוקרים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המחקר מציע גישה לאופן מתן שירות לנוסעים כבדי משקל, כמו גם שיטות הושבה שונות מהמקובלות היום לנוסעים בעלי עודף משקל. משתתפי המחקר רואיינו במסגרת מחקר בשם “חווית הטיסה של אנשים בעלי עודף משקל”, שפורסם בכתב העת Journal of Travel Research , בו מדווח על האתגרים והקשיים האופייניים לאנשים כבדי משקל, במהלך העלייה למטוס, בזמן הטיסה ובמהלך הירידה מהמטוס.
“רוב המשתתפים הסכימו שהדרך שבה אנשים בוהים בהם ונועצים בהם מבטים במהלך העלייה למטוס והירידה ממנו משפילה ולפעמים אף מבישה”, אומר פרופ’ יניב פוריה, ראש המחלקה לניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
רופ’ פוריה שיתף במחקרו פעולה עם ג’רמי ביל, בוגר התכנית לניהול תיירות ואירוח של וירג’יניה טק. כפתרון לבעיית הבושה העלולה להוות חסם לטיסה, החוקרים הציעו לאפשר לנוסעים בעלי עודף משקל לעלות למטוס ראשונים ולרדת ממנו אחרונים, כמו גם לערוך שינויים בעיצוב של חדרי השירותים ושל מגשי האוכל, דבר שיעזור לאנשים כבדי משקל להרגיש יותר בנוח. נוסף על כך, הם טענו שיש צורך להציע מושבים בגדלים שוני או שיטות הושבה שונות מאילו הנהוגות היום. החוקרים התייחסו לאופן מתן השירות בטיסה. החוקרים ציינו שחברי צוות יכולים, בכבוד רב ובדיסקרטיות, להפוך את חווית הטיסה של כלל הטסים לנוחה יותר, באמצעות העברת נוסע, שיושב ליד נוסע בעל עודף משקל, למושב אחר. המשתתפים במחקר הצביעו על כך שחברות צוות ממוצא אפרו-אמריקני הן בדרך כלל פחות ביקורתיות ויותר נוטות לעזור ונתפסות פחות שיפוטיות ביחס לכבדי המשקל.
הידחקות במעברים ולתוך המושבים היא בעייתית במיוחד, אומרים משתתפי המחקר, מכיוון שהם לא יכולים להימנע מלגעת בנוסעים אחרים. רבים מהם מנסים להיות ראשונים בתור לעלות למטוס כדי שיוכלו למצוא את מקומותיהם בקלות, “ואז להיעלם”. אחרים מאזינים למוסיקה וזאת כדי להימנע מתחושת הבושה אותה חשים נוסעים להם עודף משקל.
“הנחנו שהקשיים הגדולים ביותר שאנשים בעלי עודף משקל חווים במטוסים נגרמים מחללים צפופים ומוגבלים” אומר פרופ’ פוריה. “היינו מופתעים לגלות שהדרך שבה אנשים אחרים הגיבו להם הובילה לתחושות של מבוכה ובושה ‘”. פרופ’ פוריה מדגיש כי מבטם של הטסים האחרים גרם לכבדי המשקל לחוש כמי שבחר להיות נכה ולזכות בתמיכה כלכלית מהקופה הציבורית. פרופ’ פוריה טוען ,על סמך מחקריו, כי השמנת היתר בארה”ב מהווה סוג של תכונת אופי לאורה נשפטים לחומרה אנשים בחברה האמריקאית.
במחקר השתתפו נוסעים במהלך הירידה מטיסות ישירות ומטיסות קוניקשן, כלל 11 גברים ו-13 נשים, בגילאים 22 עד 64, שטסו בטיסות קצרות (פחות משעתיים) וארוכות (יותר משעתיים). 16 מתוך 24 הנוסעים מגדירים את עצמם כבעלי עודף משקל, עם מדד BMI של 30 או יותר. שמונה מגדירים את עצמם כסובלים מהשמנת יתר חולנית.
