המחקר נערך בשיתוף בית החולים סורוקה וכאמור כלל ילדים עם קשיי אכילה בהם התנגדות לאוכל, אכילה בררנית, מאבקי כוחות סביב אוכל ועוד. נמצא כי במשפחות אלו קיים סיכון גבוה יותר לבעיות ביחסים עם ההורים. זאת לאור העובדה כי דאגת האימהות למשקל, בשונה מדאגה לאכילה מעטה, הינו מרכיב מרכזי המעצים קושי ביחסים מול ההורים.
מחקרים מצביעים על כך שכ- 25% מכלל הילדים בגיל הרך סובלים מבעיות האכלה כלשהן בהן סירוב חלקי או מלא שלהילד לאכול, התניית אכילה במשפטים כמו “רק אם תקנה לי”, “רק מול הטלוויזיה” והתנהגויות אכילה לא רגילות כמו ישנוניותבזמן האוכל, פליטות מרובות, הנקה עד גיל מאוחר וקושי בחשיפה למזונות חדשים ואכילת מגוון מצומצם של מזונות.
“ממצאי המחקר מדגישים את המקום המרכזי שיש למשקל בחברה הישראלית” מסבירה ד”ר עצבה-פוריה, “ילדים בתת משקל הופכים פעמים רבות למבוגרים עם השמנת יתר. עלינו להוריד את הזרקור מהמשקל של הילד ולהתמקד באכילה בריאה ובבנייה של דפוסי אכילה בריאים”.
הבעיה נמשכת גם בקרב ילדים בוגרים יותר. ח”כ מירב בן ארי, העלתה את נושא ההשמנה של ילדים בגילאים אלו במהלך הדיון וטענה כי “במשך שנים התעלמה מדינת ישראל מנושא ההשמנה של ילדים כך שהבעיה גדלה משנה לשנה. לפי הנתונים האחרונים, אחד מכל שלושה ילדים בגילאי 5-12 סובל מעודף משקל”.
עוד חשפה ח”כ בן-ארי כי “רוב הילדים השמנים מגיעים ממשפחות רווחה. יש המון גורמים לכך אבל כמובן שגם להורים יש תפקיד משמעותי. בקרב האוכלוסייה הערבית המצב אף חריף יותר כש- 40% מהילדים הערבים בישראל בגילאי 12 סובלים מהשמנת יתר. יש כאן בעיה בריאותית אמיתית שצריך להתמודד איתה”.
עירית ליבנה, המפקחת על תחום הבריאות במינהל הפדגוגי במשרד החינוך, אמרה בתגובה לדברים אלו, כי החל משנת הלימודים הבאה- תשע”ח, כל עובד הוראה שמקבל הכשרה במכללות יקבל הכשרה של בריאות. מעל אלף בתי ספר בישראל כבר הוכרזו כמקדמי בריאות במדדים בינלאומיים. היעד הבין-משרדי הוא שעד 2020 זה יהיה הסטנדרט בכל מערכת החינוך בישראל.
ד”ר אלון חיים, מנהל המרפאה לניתוחים בריאטריים בילדים, מבית החולים סורוקה, קורא לחקיקה ברורה בנושא: “מדינת ישראל נמצאת במקום רע מאוד ביחס לעולם בעניין השמנת יתר. בעולם הוכיחו באופן ברור שאחד הדברים הכי אפקטיביים בכל הנוגע למניעת השמנה הוא עיגון הנושא והסדרתו באמצעות חקיקה ותקנות”.
