בתביעה שנדונה לאחרונה בביהמ”ש המחוזי בבאר-שבע, נחשף סיפור קפקאי: בעל בית דפוס, תושב באר-שבע,
פנה לחברו עורך הדין על מנת שייחלץ אותו מהסתבכות כלכלית מול הבנקים. עורך הדין הבטיח לו כי יסייע לו
להגן על דירה שנמצאת בבעלותו ובבעלות בת זוגו מפני נושים – וכל מה שדרש היה שהחבר יבוא יחד עם בת זוגו
ויחתום על מסמכים. אך במקום להחתימם על מסמכים המגוננים עליהם, החתים עורך הדין את האישה
על משכון לטובת אחותו שלו.
לדברי עוה”ד רפי בוקר, המייצג את החייב ובת זוגו – אותה אחות השכירה לחייב נכס לצורך עסקיו,
והוא נשאר עם חוב גדול של שכר דירה אותו לא שילם.
כעבור מספר שנים הופתעו בני הזוג לקבל לידיהם תביעה של האחות, הדורשת מהם לפנות את דירתם –
בהציגה את שטר המשכון ועליו התנוססו חתימותיהם.
בצר להם פנו השניים אל עוה”ד רפי בוקר – אשר הגיש לביהמ”ש המחוזי תביעה לביטול שטר המשכון –
מסיבות רבות, וביניהן: בני הזוג פנו אל עורך הדין כחבר, אשר ייצג אותם בעבר,
מבלי לדעת שהוא מייצג האינטרסים של אחותו – שלה הם חייבים כסף.
כמו כן, בת זוגו של החייב כלל לא הייתה חייבת כספים לאחותו של עורך הדין – ועל כן חתימתה על המשכון תמוהה.
בנוסף, טען עוה”ד בוקר, שהשניים הוחתמו על שטר המשכון שלא מדעת, אשר לא צורף אליו שום הסכם
אשר מסביר את מהות החתימה על המשכון.
כב’ השופטת רחל ברקאי מביהמ”ש המחוזי בבאר שבע קיבלה את טיעוניו של עוה”ד בוקר,
פסלה את שטר המשכון, והשיתה על עורך הדין שהטעה את בני הזוג הוצאות משפט בסך 30 אלף שקלים.
