ר’ ניצולת שואה אלמנה המתגוררת בדרום הלוותה לחבר של ביתה כספים רבים, בתשלום חודשי קבוע בתמורה להבטחה שלו להעניק לה תשואה של שלושה אחוזים על כספה. יש לציין כי ר’ הלוותה לחבר את הכסף מכספי ה”רנטה” שלה ושל בעלה ז”ל שאותם קיבלו עקב היותם ניצולי שואה.
בתחילה, כאשר ראו ר’ וביתה שהחבר עומד בהבטחותיו ומשלם את הריבית שלה התחייב, היא העבירה לו סכום כסף נוסף. כך, במשך שנתיים, העבירה ר’ לחבר של ביתה סכום כולל של 138,500 ש”ח וזאת עד חודש יוני לציין שנה. בכל אותם חודשים החבר של בתה העביר לה מידי חודש את הריבית שעליה התחייב. אולם, החל משנת -2008 השתנה המצב כאשר הנתבע התעלם מפניותיה של ר’ ולא הסכים להשיב לה את ההלוואה הגדולה שהעניקה לו. החבר של בתה התחמק שוב ושוב וטען להגנתו כי הלווה את הכספים למכר וזה נקלע לקשיים כספיים, ולכן אין ביכולתו לפרוע את ההלוואה.
בצר לה ר’, פנתה אל משרד עורכי הדין כהן ערב ושות’, וביקשה את עזרתם. עוה”ד אלישע כהן, שייצג את ר’, טען כי סכום חובו של הנתבע בצירוף ריבית משפטית ועד למועד הגשת התביעה מסתכם בסך של 169,894 ש”ח. בתביעה שהוגשה בשנת 2015 על ידי משרד עורכי הדין לבית המשפט השלום בבאר-שבע ניתן פסק דין אשר קיבל את מלוא טענותיהן של האם וביתה וחייב את הנתבע להשיב את הכספים שלווה, כאשר הוא דוחה את הטענה כי “סייע” לתובעות להשיא רווחים על כספן.
לאחר מתן פסק הדין, סברו התובעות כי בזה תמה הפרשה וכעת תוכל ניצולת השואה לקבל את כספיה ולהמשיך בשגרת חייה. אולם, הנתבע, נקלע לחובות משפטיים ופתח בהליך של פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי וזאת מכיוון שנבצר ממנו לפרוע את סכום ההלוואה שנטל ממנה והתחמק מהשבתה.
בדוח שהוגש על ידי המנהל המיוחד הומלץ כי בתמורה לתשלום של 2000 ש”ח בחודש במשך 36 חודשים יופטר הנתבע מחובותיו. בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי, התנגדו ממשרד כהן ערב ושות’ לתוכנית שהוצעה על ידי המנהל המיוחד וטענו שהנתבע מוציא כספים רבים על ביגוד ומותרות, וכי יש להגדיל את צו התשלומים וכן את משך תקופת התשלומים ובכך להגדיל את הכספים אשר מגיעים לנושים לרבות התובעות. בית המשפט לא קיבל את עמדת משרד כהן ערב ושות’ בין היתר בשל גילו של הנתבע. כתוצאה מכך ניצולת השואה תקבל חלק קטן בלבד מכספיה.
ממשרד עורכי הדין, כהן ערב ושות’ המייצג את ניצולת השואה נמסר: “במאזן האינטרסים בית המשפט החליט לא להגדיל את התשלום החודשי של הנתבע למרות שישנן הוצאות רבות מופרזות שנלקחו בחשבון לצורך קביעת ההחזר החודשי של החייב”.
